ראיון של רועי אהרוני עם הרב אורי שרקי על תנועת עזרא

"עולם קטן", כסלו תש"פ




בקיץ האחרון, באירוע לציון מאה שנים לתנועת עזרא, הוכרז הרב אורי עמוס שרקי כרב התנועה החדש. הקשר לתנועה החל כשנתיים לפני ההכרזה הזו. "לפני כשלוש שנים נתבקשתי על ידי ידידי מזכ"ל עזרא, הרב שאול דה מלאך, להצטרף לדיונים על התוכן של תנועת עזרא ועתידה", מספר הרב שרקי בריאיון ראשון בנושא. "לפני שנה הרב דה מלאך פנה אליי שוב בעקבות סיום תפקידם של שני רבני עזרא הקודמים, הרב דוד סתיו והרב יוסף ויצן. תנועה זקוקה להובלה רוחנית. אין הכוונה שאני אהיה הדמות הבלעדית, אבל בינתיים אני הדמות היחידה בשטח שמוכנה להירתם לעניין".

מדוע הרב החליט להיות הרב של עזרא?

"אני רואה בתנועת עזרא תנועה חשובה, שיכולה לתרום להתפתחותה החיובית של החברה בישראל. עזרא היא גם תנועה עם רעננות, מעצם היותה תנועת נוער, וגם תנועה שמלאה באידיאלים של תורה וציונות גם בימינו; תנועה שיש לה כוונה, לפחות מצד ראשיה, להוות דגל רוחני לשינויים בחברה הישראלית".

הרב יכול היה למצוא את עצמו באותה מידה משמש כרב של תנועת נוער אחרת?

"אני חושב שלתנועת עזרא יש ייחודיות. זו תנועה שהשילוב אצלה בין קודש לחול הוא חשוב, ויחד עם זאת יש לה רצון לשאוף לגובה. במובן הזה, אמנם היא תנועה קטנה יותר מאשר בני עקיבא, אך היא מכוונת במיוחד ללקיחת אחריות על עולם הערכי של המדינה".

אז עזרא מנסה ליצור סיירת שמכוונת גבוה?

"נכון. ברור שמדובר לא רק בסיירת, שהרי התנועה פתוחה לכל מי שחפץ להיות חלק ממנה. אבל הגרעין המוביל הוא בהחלט מי שיש לו מוטיבציה גבוהה בכיוון הרוחני".

 

כותרת משנה

הרב שרקי ידוע בשיעוריו הפופולריים במכון מאיר ובשאר מרחבי הארץ ובעיסוקו בתורת בני נח ובהפצת המסר הישראלי לעולם כולו. ההחלטה להיות רב של תנועת נוער הייתה נראית חריגה מעיסוקיו המוכרים. "הכל מתקשר ברצון לשנות דברים בכיוון החיובי", עונה הרב לתמיהתי. "בשונה מעיסוקיי האחרים, בתנועה אינני פעיל באופן יומיומי. אולם אני בהחלט שותף לדיונים ולהתלבטויות בדבר הכיוונים שהתנועה צריכה להתפתח אליהם. יש לי שמחה גדולה לשתף פעולה עם אנשים מלאי אידיאלים וכוחות".

במה בא לידי ביטוי תפקיד רב התנועה?

"אני נשאל מדי פעם שאלות הלכתיות ושאלות מהותיות. יש גם החלטות שאני שותף להן לגבי הכיוון הכללי של התנועה. בנוסף לכך, אני נפגש מדי פעם עם הפעילים והחניכים בהזדמנויות שונות".

 

התפקיד המרכזי - בקשת משמעות

אני שואל את הרב איזו ייחודיות יש לתנועת נוער על כל תנועה פוליטית ואידיאולוגית אחרת. הרב עונה על הייחודיות גם בהשפעה על הנוער עצמו וגם בהשפעה על הכלל. "תנועת נוער היא המרחב שבו הנער יכול להתנסות בכל צורות החיים של החברה המבוגרת, ללא ההשלכות המעשיות המסוכנות שיש לכך", מסביר הרב. "במובן הזה, זו מכינה מצוינת לחיים".

"מבחינת ההשפעה על הכלל - אל תשכח שמדינת ישראל הוקמה על ידי בוגרי תנועות נוער. הדבר הזה מורגש עד עצם היום הזה; הן מצד הנאיביות הרעננה של מנהיגיה, והן מצד האידיאל הנסוך בתנועות הציבוריות".

כשאנחנו משווים את עצמנו לדור מקימי המדינה אנחנו מרגישים נמיכות קומה; האם תנועות הנוער יכולות היום לפעול כמו בימי קום המדינה?

"אין שום נמיכות קומה", עונה הרב בהחלטיות. "זה נכון שהגופים הממלכתיים תופסים היום תפקיד יותר מרכזי מאשר פעם, אולם עדיין חברה ללא תנועות נוער היא חברה מתייבשת שמאבדת את לשד החיים".

תנועות הנוער התעסקו אז בהקמת המדינה. מה היום התפקיד המרכזי של תנועות הנוער?

"אני חושב שהתפקיד המרכזי של תנועות הנוער היום הוא בקשת המשמעות, עליה מדבר ויקטור פרנקל בספרו 'האדם מחפש משמעות'. תנועות הנוער צריכות להעניק כיוון ומשמעות לחיים בכלל.

"הנוער צריך ללבן את הנושא על ידי שיח ודיון פתוח. בעוד שבדורות שלפנינו, עיקר הדרכת המבוגרים לנוער היה מלמעלה למטה, היום הנוער מברר בעצמו את דרכו. תפקיד המבוגרים היום הוא בעיקר נתינת שירות לנוער ולאו דווקא הוראה".

 

תנועתיות בין התנועות

כשאני שואל את הרב האם יש צורך בתנועות הנוער האחרות, או שכולם צריכים להיות עזראים, אני מרים להנחתה. "כשם שאין פרצופיהן שווים, כך אין דעותיהם שוות", מצטט הרב. "אדרבה, הגיוון של התנועות והאינטראקציה ביניהן הוא מה שמעשיר את החיים. ממש לא הייתי רוצה שתיווצר תנועת נוער אחת וכולם יהיו באותו דגם אחיד".

אם נער יבוא להתייעץ עם הרב לאיזו תנועת נוער ללכת, הרב ימליץ לו דווקא על עזרא?

"ממש לא. אני אבחן מה מתאים לו גם במובן של מסלולו האישי וגם ביחס למה שזמין בסביבתו".

הודיתי בפני הרב שאני מתקשה לעמוד על ההבדלים שבין תנועות הנוער; נדמה לי כי רוב הסיכויים שבני הנוער יבחרו בתנועה לפי מה שזמין בסביבתם. "זה מצוין", אומר הרב. "זה נפלא שאין מחיצות עבות מדי בין התנועות. זה מאפשר תנועתיות בין התנועות, ואין מה להתיירא ממנה; היא מעשירה כל אחת מהתנועות".

לסיום, אני מבקש מהרב שרקי להתייחס לנושא החודש - הברית. "אני מאוד שמח שבחרו בנושא הזה", אומר הרב. "תופעת הברית בין בני האדם היא דבר מופלא - יכולת של שני רצונות לפעול כאילו הם רצון אחד. הוא הדין לגבי הברית שבין הקדוש ברוך הוא לאדם.

ההחלטה להתמקד מסביב לנושא הברית מראה על בגרות מאוד גדולה. היא מעידה על יכולת ההפנמה של ערך השיתוף בין הדעות".

בשנה האחרונה אנחנו מתקשים להרגיש את ההפנמה הזו במגרש הפוליטי.

"הפוליטיקה במדינת ישראל דווקא בנויה על בריתות מימין ומשמאל. נכון שעכשיו מתגלה קושי, אבל ככל שהאתגר יותר גבוה - כך הקשיים יותר גדולים. אין מה להתייאש".