הרב אורי שרקי
התגברות הדמיון על נפש האדם בימינו
סיכום השיעור - עוד לא עבר את עריכת הרב
רציתי לדון אתכם הפעם, בשאלה שיכולה להטריד כל אדם המתבונן במה שקורה בתרבות של זמננו. הרי הדבר מפליא לראות, שבימינו כל כך התגבר הדמיון על נפש האדם. התעסקותו של האדם המודרני, בעניינים דמיוניים, היא רבה ביותר, הרבה יותר מאשר בימי קדם. האדם התרגל לקרוא הרבה ספרות, שאינה מתארת את המציאות - רומאנים המתארים עלילות שלא היו. מתרגל האדם לקרוא כל יום עתונים, לפעמים עתון אחד, לפעמים שנים, לפעמים שלשה ואפילו ארבעה. אין מה לדבר על כמות החומר המוצעת לאדם בעתונים של ערב שבת. מישהו פעם עשה חשבון וראה שבשלשה עתונים של ערב שבת, נמצא חומר קריאה השווה לכל שו"ע יו"ד עם נושאי הכלים! אם כן מה קרה לו לאדם שכל כך שקע בדמיון? וזה עוד, מבלי לדבר על מה שמספקים לנו אמצעי התקשורת האלקטרונית, שבוודאי ממלאים את האדם שעות רבות בדמיונות, וגם הקולנוע. ובכלל כל דרכי ההשפעה בעולם הזה, במיוחד בדורנו, בנויים על הדמיון, על יכולת הדיבור, על השכנוע, על הפרסומת.
כיצד זה שעולם כל כך חכם כמו עולמנו, שקע כל כך לתוך הדמיון? תחת אשר לפני כמה דורות, תמיד עמד בראש הפסגה של החברה: הפילוסוף, איש החכמה, איש השכל הטהור. ומאז מאה חמישים שנה, מאתיים שנה, נפל השכל בעיני בני האדם, ועכשיו עומדים בראש הפסגה החברתית: הפסיכולוגים, המדענים העוסקים הרבה בתאוריות שבנויות על הדמיון. ובכלל הסוביקטיביות (=שלילת המציאות הממשית) נושאת ראש?!
האם הדבר הזה הוא רק מקרה? האם הוא רק הדרדרות? יתכן!
אלא שהרב קוק זצ"ל, מלמדנו לראות בספרו "אורות", אפילו בתהליך הזה - תהליך שגונז בקרבו אורות גדולים. אע"פ שכשלעצמו, בוודאי שזהו תהליך שלילי, שהאדם עוזב את השכל הטהור והנקי ושוקע בדמיונות.
אבל הלו ידוע שאחד מהיסודות היותר עמוקים של התרבות העברית המקורית, של התרבות הנבואית, היה הדמיון בקדושה. אי אפשר היה בימי קדם להשיג את מדרגת רוח הקודש וקל וחומר הנבואה, ללא כשרון של דמיון מפותח. אלא שמפני היראה, משום הסטיות שיכולות להיוולד על ידי הדמיון, נתרחקו חכמי ישראל במשך הדורות, מהתעסקות בענייני הדמיון, ופנו יותר אל השכל. אלא שבתחיית הקודש בארץ הקודש, הרי אנחנו זקוקים להשיב אלינו את כל הכוחות שאבדו לנו במשך הגלות. וכל פעם שכח שב אלינו, הרי כך לימדונו חכמי הסוד - 'הקליפה קודמת לפרי'. כל תופעה חיובית מופיעה בתחילתה בדרכים שליליות. ולכן הדמיון מתרבה בזמן הזה, על מנת להשיב אל נפש האדם, את אותו צינור של הכרה שהדמיון סיפק בימי קדם. על מנת שבסופו של דבר, הוא יתקדש, ויתעלה, ויהפוך לדמיון של קודש.
כדי שנקבל קצת מושג של מה גנוז בקדושה בדמיון, הרי שנוכל להעלות על דעתנו כשאנחנו רואים את כל הנזקים שאמצעי התקשורת עושים, וכל הנזקים שהספרות עושה, וכל הנזקים שהפרסומת גורמת, נתאר לעצמנו שכל הנזקים האלו יהפכו לתועלת. הרי אין מה לשער את גודל הנס וגודל קידוש השם היוצא מן ה"חילול השם" הגדול הזה.
וכך מלמדנו הרב קוק בספרו "אורות": שאע"פ שהגענו למצב שבעולם שולט רוח מגושם, אמנם כל זה הוא יסוד - 'עצה מרחוק', עצת ה' היא, להשלים את הכח המדמה. מפני שהוא בסיס בריא לרוח העליון שיופיע עליו. ומתוך העליונות של התפיסה הרוחנית, שקדמה בישראל מוכרח הכח המדמה להתמוגג, וזה מה שגרם חלישות לאחיזת רוח הקודש העליונה. אבל עכשיו הגיע הזמן שישוב אלינו רוחנו הקדמון ויתקיים בנו 'ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים' (ישעיה י"א ט).