כיצד תיראה המדינה בעוד עשרים שנה?

הרב אורי שרקי

כיצד תיראה המדינה בעוד עשרים שנה?

אייר תשע"ג

מצבנו כאומה אינו דומה לזה של פרח בין הפרחים, שכל אחד גדל לבדו, והגנן עובר ביניהם ומטפח כל אחד בפני עצמו. אנו דומים יותר לאוניה בלב ים סוער, המבקשת נתיב בטוח. לא יתכן כלל להעלות על הדעת שהמצב הנוכחי יתמיד בכל תחום שהוא.

העובדה שאנו מחולקים לדתיים וחילוניים איננה ניטרלית. אי אפשר להנציח את המצב כך שתימצא נוסחת גישור של דו-קיום בין אג'נדות סותרות. סופה של מציאות שכזו להביא או לידי פירוק המרקם החברתי, או לסינתזה בין האג'נדות, או לניצחונה של אחת מהן.

העובדה שאנו שולטים בארץ ישראל, לא מספחים ולא מוסרים, איננה ניטרלית. סופה להביא לידי הקמת מדינה פלסטינאית ולאובדן בטחוננו לאורך ימים, או לסיפוח ואובדן יחודנו הלאומי, או לבניה של מערכת יחסים חדשה ומקורית בין עם ישראל לגר אשר בקרבו.

העובדה שאנו שולטים בהר הבית, איננה ניטרלית. סופה להביא לחלוקתה של ירושלים, לבינאום, או לבניית בית המקדש. ההר טעון בתוכן שאיננו בשליטתנו, ושום החלטה פורמלית לא תשנה את העובדה הזאת.

העולם מסביבבנו אף הוא איננו יציב. המאבק הבין גושי הולך ומחריף, הן מהבחינה הכלכלית (סין), הן מהבחינה המדינית (אירן), והן מהבחינה התרבותית-רוחנית (משבר הזהות המערבית ועליית הדתות).

המציאות דוחפת אותנו בעל כורחנו לגדול ולצמוח. ליטול חלק בקביעת העובדות בשטח של המציאות, הדתית, החברתית-כלכלית, הלאומית והאוניברסלית. לכן יש לצפות כדבר ממשי לכך שבעשורים הבאים, אם נכוון את עצמנו למה שאנו צריכים להיות, נעבור מהפכה פנימית שסופה התייהדותה של המדינה מתוך העמקת הזהות הישראלית, השפעה אוניברסלית של העם היהודי, הן כלפי הגר אשר בקרבו (גיור ומעמד "גר תושב" בשיבת חיוב היובל), והן בפתיחת שיח כלפי האנושות כולה ('בני נוח'), ובסופו של דבר, הקמת מרכז האורה הקוסמי, בית המקדש.