לשם שמים

הרב אורי שרקי

לשם שמים

"מעייני הישועה", כ"ח בתשרי תשס"ג

החברה הישראלית המתחדשת, מאז ראשית התחיה הלאומית, בודאי שלא קמה על מנת להיות חברה ככל העמים. דבר זה כבר מופנם בחלקים רבים של ציבוריותנו, אך מה שלא תמיד ברור, הוא שלא קמנו על מנת להישאר מה שתמיד היינו מבחינת זהותנו התורנית. מצויה בינינו המחשבה שעולמה של תורה בעת התחיה, זהה כמעט לחלוטין למה שהיה בגלותנו, אלא שיש להוסיף עוד סעיף לשולחן ערוך המעשי, שמקורו ברמב"ן בספר-המצות (עשה ד), והוא שהקדוש ברוך הוא ציוני, מה שמחייב התפעלות מהעובדה שיש לנו מדינה, וצבא משלנו, ואף השתתפות מעשית במצוה זו. אבל בסופו של דבר מה שהיה הוא שיהיה, ושאיפות החיים הנגזרות מיראת שמים אמיתית נותרות כשהיו, ממילא גם מבנה החברה היהודית צריך להשאר, מה שהיה, כך שכל תביעות החיים, החולין, האומנות, בספורט, החקלאות, הכלכלה ועוד, אינם אלא מעמסה על הנפש היהודית, שאין לה עניין אמיתי אלא בלימוד תורה. לפי תפיסה זו, אין לנו אלא לחזק את יסודות הקודש לפי מובנו הדתי של הביטוי ובזה יצאנו ידי חובתנו. במקביל לצמצום אופקים זה, ניתן לראות בצבור החילוני עמדה דומה של הסתגרות, הרואה בכל המפעל הציוני אפשרות קיום נוחה לעם היהודי המעוניין לחיות בשקט ללא נוגש.

אמנם דרך זו, שיש בה משום "הקטנת ראש" אינה עומדת בפני רצונו של הבורא, שבודאי לא ניהל היסטוריה כה ארוכה וכה רבת-תהפוכות לעמו רק על מנת ליצור תאי-שקט נפשיים או אמוניים לבני ישראל. היעוד הגדול של "ונברכנו בך כל משפחות האדמה" שלמענו קמה מדינת ישראל, תובע את כלי הגשמתו. לשם כך עלינו לכוון את כל מאמצינו. עלינו להצמיח תלמידי חכמים בעלי אופקים רחבים היכולים להתמודד עם כל דרישות התרבות הכללית ואף למעלה מזה: "היתכן כי ימצאו תמיד בקרב העם שבעים זקנים חכמים, אם אין החוכמות נפוצות וקרועות בעם?" (כוזרי ב, סד). עלינו לראות ברכה בריבוי הכשרונות בחברה, שכולם מסייעים להודיע "שלא רק יחידים חכמים מצויינים, חסידים ונזירים ואנשי-קדש חיים באור האידיאה האלוהית, כי גם עמים שלמים, מתוקנים ומשוכללים בכל תיקוני התרבות והישוב המדיני, עמים שלמים הכוללים בתוכם את כל שדרות האנושיות השונות". (אורות עמ' קד).

עלינו משום כך לקחת אחראיות לשינוי פניה התרבותיים של המדינה. דבר זה דורש החלטה פנימית לצאת ממסגר הנפש ולהנחיל את בית המדרש לכל עם ישראל, אמנם כשרונות ההרבצה שונים זה מזה, ותמיד נוכל להסתתר מאחורי סם ההרדמה המצפוני: "עדיין לא נתמלאתי כראוי". אך המציאות אינה ממתינה לנו. הצימאון הרוחני בעם ישראל גדול, ורבים הם בוגרי הישיבות הגדולות וישיבות ההסדר שבידם להתחיל להשפיע בהקמת חוג אחד ללימוד בסביבתם הקרובה. ריבוי כזה של תורה בהכרח יניב גם צמיחת כשרונות חדשים וגם הקשבות חדשות שטרם ידענו כמותו בהיקף ובעומק.

עלינו לקיים את "וכל מעשיך יהיו לשם שמיים" במובן הרחב והגדול של המלה.

תהיה מדינתנו מדינה לשם שמיים!