הרב אורי שרקי
זבח לה' בבצרה
"מעייני הישועה", י"ד בסיון תשס"ב
כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כח משיח... ולפי ערכה של גודל המלחמה בכמותה ואיכותה ככה תגדל הצפייה לרגלי משיח שבה" (אורות עמ' יג). דבריו אלה של הרב קוק, שנכתבו בימי מלחמת העולם הראשונה, מהדהדים במעמקי הכרתנו בימי תהפוכות אלה. אין זו ציפייה ערטילאית הבנויה על יסודה של אמונה כללית בכוחו של הקדוש ברוך הוא, כי אם ראיה פקוחה על המאורעות העשויים לשנות סדרי עולם ולפתוח מחדש את התחרות הבין-תרבותית על תפיסת ההגמוניה על צביונה של האנושות. באותו "עולם חדש", נשוא החלום האמריקאי, עומד עם ישראל בתווך. מאחר ואין תוצאותיה של המלחמה ידועות, רשאים אנו להניח מצב בו יישבר כוחם של הניצים הנוכחיים, המערב וערב, אז עשויה לעמוד בכל תוקפה "השאלה האלהית בעז טהרתה" (אורות, קטו), וישאר העולם צמא למסר של אמת שיחדש את פניה של התרבות האנושית אחרי כישלונותיה.
לא פחות ממה שאנו נערכים לכל אפשרות של תקיפה צבאית, עלינו להכין את עצמנו להובלת המהלך של תיקון העולם: "כל התרבויות שעולם יתחדשו על ידי חידוש רוחנו, כל הדעות יתיישרו, כל החיים יאורו בשמחת לידה חדשה בהתקוממותנו... החורבן העכשווי הוא הכנת תחיה חדשה, עמוקה ואופיית... הבו גודל לאלהינו" (אורות, יז).
אנו כעת עומדים במצב שאחרים מכים באויבינו. יכולה יזמתה של אמריקה לשמש לזכות עבורה, במידה ותכיר בערכם של ישראל, ותפעל בבחינת "ועמדו זרים ורעו צאנכם" (ישעיהו סא, ה), אך עשויה פעולה זו גם להיות בבחינת "חסד לאומים חטאת" שכל צדקה וחסד שאומות העולם עושים חטא הוא להם שאינם עושים אלא להתגדל בו, וכדי שתמשך מלכותן , ולהתייהר בו, ולחרף אותנו בו" (בבא בתרא י, ב).
מלחמה זו נפתחה במוצאי פורים דמוקפין, בזמן שנוהגים להאריך ישראל בסעודת פורים אחרי צאת היום. אחד מטעמי המנהג הוא משום שבפורים אנו חוגגים את נפילת אויבינו שהוא בבחינת קורבן לה', ובקורבנות הלילה הולך אחרי היום (מי השילוח א, רעט) כמפורש בכתוב (ישעיה לד, ו) "כי זבח לה' בבצרה, בתיאור המשפט הנערך באחרית ההיסטוריה על ידי קורא הדורות מראש. תהיינה עינינו נשואות אל המהלך הגדול המתרחש ברחמים מול עינינו, ונצפה להגשמת נבואות מימי קדם ולהשבת מקומנו הראוי לנו בין העמים ונברכו בנו כל משפחות האדמה.