הרב אורי שרקי
מידות הראי"ה - תוכחה (סיכום שיעורים)
מתוך הסדרה "מידות הראי"ה" בערוץ מאיר
בעריכת ר' אברהם כליפא
כתוב בתורה "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא", אך מצאנו הרבה טעויות ביחס לאופן קיום מצוות התוכחה. זה לשון הרמב"ם בהלכות דעות (פרק ו'):
"הרואה את חבירו שחטא או שהוא הולך בדרך לא טובה, מצווה להחזירו למוטב ולהודיעו שהוא חוטא על עצמו במעשיו הרעים, שנאמר הוכח תוכיח את עמיתך".
כלומר שמצוות התוכחה היא המצווה להחזיר את חברו מדרכו הרעה, לכן אם מדבר האדם בשפה ששומע התוכחה איננו יכול להבין, הוא לא קיים את מצוות התוכחה, אלא קיים אולי מצוות מחאה: כאשר רואים בחברה דבר שאיננו תקין, יש למחות כנגדו. זה חלק מן המלחמה ברע שיש בעולם וקידום הדברים הטובים. אבל מצוות תוכחה לא התקיימה, משום שהוא לא גרם לחבירו לחזור לדרך הטובה.
הרב צבי יהודה כתב אגרת בשם "תשובה ובירור דברים": רבני הונגריה מתחו ביקורת כלפי שיטתו ואופן פעולתו של הרב קוק. אחד מהם, ממשפחת סופר, שיגר מכתב לרב צבי יהודה בו הוא שוטח את כל טענות רבני הונגריה כלפי אביו, הראי"ה. הרב צבי יהודה עונה לכל הטענות אחת אחת באריכות ועם מקורות. אחת מן הטענות במכתב היתה: מדוע אביך, הרב קוק, מדבר עם הציבור החילוני בשפה "נאטציאנאללע" [פי' לאומי] ולא בלשון תוה"ק [תורתנו הקדושה]"? ענה הרב צבי יהודה שזהו מדיני תוכחה, שיש לאדם לדבר עם האדם אותו הוא רוצה להוכיח בשפה שהוא מבין, והנה הציבור החילוני איננו מבין את סיגנון תורתנו הקדושה, אלא סגנון לאומי, לכן יש לדבר איתם בשפה לאומית.
"יש לעיין בדרכי בני אדם כשרוצים להוכיח איזה איש להסירו מדרכו, אולי זה הדרך לפי ענינו טובה היא אף על פי שיש בה חסרונות, אבל בחסרונותיה מגינות עליו בעד חסרונות יותר עצומות".
למשל יש אדם שבכל יום שבת אחרי הצהריים, הולך למשחק כדורגל. יום אחד, רב בית הכנסת דורש דרשה נלהבת נגד כדורגל בשבת, בה מסביר שיש בזה חילול שבת, בנוסף לזה שזה הבל הבלים, שטויות שאין להם שום ערך. אותו האדם, ששמע את הדרשה, מגיע למסקנה שהרב צודק, ומפסיק ללכת למשחקי כדור רגל בשבת, אך יחד עם זה לא מגיע יותר לבית כנסת, ובעקבות כך יורד מן הארץ ומתחתן עם גויה. הכדורגל היה מה שהחזיק אותו ביהדותו. לכן יש לבחון מה היעילות של התוכחה: שהרי יתכן שתסיר את האדם מדרכו הרעה, אך אתה עלול לגרום לו לדבר יותר גרוע.
"וה' יתברך ידריכנו במעגלי צדק, שלפעמים פיתוי היצר הוא להשתקע בתוכחות לכל אחד, ואין זה כי-אם רוע לב. והמרחם רחום יכפר".
היה הרב צבי יהודה אומר: אם אינך בטוח שהינך יודע להוכיח, אתה פטור מלהוכיח.
כתוב בתלמוד (ערכין ט"ז, ב') שאמר רבי עקיבא "תמה אני אם יש בדור הזה מי שיודע להוכיח". אין להסיק מדברי רבי עקיבא שפטור האדם מלקיים מצוות התוכחה, אלא שמאחר ואנחנו לא בטוחים שאנו יודעים להוכיח, גם כשאנחנו מוכיחים, ההשלכות ההלכתיות שיש לאי-קבלת התוכחה אינן קיימות: הרי שאדם שהוכיח את חבירו וזה לא חזר למוטב, מותר לשנוא אותו. אומר רבי עקיבא שכיון שאתה לא בטוח שהוכחת אותו כראוי, אסור לשנוא אותו.